ונשיקה לדודה

מחבר: חנוך לוין
שם מחזה: ונשיקה לדודה

פוהורילה: מדברים פה הרבה "פוהורילה, פוהורילה", שואלים "מי זו הפוהורילה", אי, טיפשים, מה אתם באמת יודעים על הפוהורילה. הרי אפילו אני עצמי בקושי מכירה את עצמי, ואני עוד הכי קרובה לעצמי, יותר מאחות תאומה, אז אתם תכירו? אין, אין כול אפשרות לפענח באמת את הפוהורילה. לפעמים אני נעצרת ולא יכולה להמשיך מרוב שאני מתפעלת כמה שממש לא מכירים את הפוהורילה. ואז אני אומרת לכולם, אמנם בלב: הולכת אישה, פוהורילה, לא מסקרן אתכם מה זאת הפוהורילה? ממה היא עשויה? כמה חלקים יש לה? בכלל, נותנים לי ה"א הידיעה- "הפוהורילה"- וחושבים שאני שם עצם: אני משהו מאוד ספציפי, רבותיי, אני פוהורילה.