חנה סנש

מחבר: אהרון מגד
שם מחזה: חנה סנש

הואשמתי כאן בכמה עבירות שאותך אינני מכחישה, עברתי את הגבול משטח הפרטיזנים ביוגוסלביה- ואני מודה בכך. נשלחתי הנה על ידי צבאות בנות הברית- אני מודה בכך. החזקתי בידי מכשיר להעברת ידיעות אל מעבר לגבולות הונגריה- אני מודה בכך. באתי להציל יהודים ממוות- אני גאה על כך. אך את להמיט עליה אסון- אני דוחה בשאט- נפש. גדלתי בארץ זו והתחנכתי בה. בבית אבי ואמי, לאהוב את הונגריה שהשתחררה מעול זרים, את הונגריה של לוחמי החירות. אהבתי אותה. את אנשיה הפשוטים והטובים ואת משכיליה, שבזו לכל עריצות. נשמתי בה את אוויר החופש. כך היה – עד שגילתי שאני, בת לסופר נערץ ולאם מכובדת בחברה- נחשבת כאן לאזרחית ממדרגה שנייה, שאינה ראויה לזכויות שוות כלכול אדם שנולד בהונגריה – משום שאני יהודיה. עזבתי את הארץ שהייתה אהובה עליי מילדותי ואת הנפש היקרה לי מכול, אמי- ונסעתי לארץ ישראל. שם גילתי את מולדתי האמיתית, כי שם הרגשתי כי יכולה אני להתהלך על פני האדמה בראש מורם, ללא פחד, לנשום אוויר מלא חזי וליהנות מאור השמש באין מפריע. לעולם לא הייתי עוזבת את גבולות הארץ ההיא- אלמלא המאורעות האיומים שכולכם יודעים עליהם. סיכנתי את חיי והגעתי הנה- כדי להציל את אחיי ממוות. כן, אני מודה באשמה זו. אם להתקומם על שעבוד, על ההשפלה, על אכזריות שטנית שהעולם לא ידע כמותה מימי ההונים הוא חטא בעינכם- אני מודה בחטא זה. אם להילחם נגד חיות- טרף רצחניות המובילות למוות אנשים ונשים חפים מפשע, שכל אשמתם היא שנולדו יהודים- הוא חטא בעינכם- אני מודה בחטא זה.אבל אם מישהו בגד במולדתו- הרי זה אתם,אתם… אני חוזרת ואומרת שאתם, כל מי שמשרת את השלטון השורר עכשיו בארץ הזאת ואינו מתקומם עליו- בוגד במולדתו. ראו מה עוללתם להונגריה שלכם, לארץ גדולה זו שהתענתה מאות בשנים תחת עול זרים והשתחררה מהם במלחמת החופש!ראו איך כבודכם מושפל בה, איך אלפים ורבבות מבני עמכם נהרגים במלחמה לא להם, למען אויב הונגריה מאז ומעולם- הגרמנים! ראו איזה אסון המטתם על העם! איך הפחד מהלך אימים על הכול! איך אזרחים ישרים נחטפים מביתם ונכלאים בדירי הבהמות! איך רבבות אנשים שעבדו שכם אחד אתכם למען עתיד טוב יותר- נשלחים אל מחנות המוות, אל כבשני ההשמדה! היש מי שאוהב את מולדתו באמת ויחריש נוכח כל זה? וייכנע? זכרו! קצו של שלטון הזוועה שאתם משרתים אותו- קרוב.ימיו ספורים. שעותיו ספורות. יבוא יום דין לכל אלה שיענו, שרצחו, ששפכו דם נקי! אתם תשבו אז על ספסל הנאשמים ונגדכם תעמודנה כל הנשמות הטהורות שהשמדתם מארץ החיים! תעמוד נגדכם רוח החירות והצדק עצמה! מה תאמרו? במה תצדקו את נפשכם? שעה אחרונה היא לכם לחזור- בכם! מעשה טוב אחד יש בו כדי לכפר על הרבה פשעים! בטוחה אני כי מעשיי ישירים בעיני אלוהים, על כן אינני יראה את המוות אילו הייתי פוחדת מפני ספק- דינכם- לא הייתי ראויה לשליחות שאליה יצאתי בלב שלם. יכולים אתם להמית אותי כדרישת הקטגור, אבל דעו שיהיה זה עוד מסמר אחד ל